שמי יוני, במשך שנים חיפשתי את הזיווג שלי. הייתי רווק בן 34, חברי התחתנו, הקימו משפחות, ורק אני נשארתי לבד. ניסיתי להיפגש עם כל מיני הצעות שהגיעו לפתחי, אך שוב ושוב, הדלתות נסגרו בפניי. הייתי מיואש וחסר תקווה.
אמא שלי, שתמיד האמינה בכוח התפילה, לא ויתרה. יום אחד היא החליטה לעשות מעשה. היא הזמינה במיוחד טבעת אבן הזיווג שהיא אבן המסוגלת למציאת זיווג הגון.
"יוני," היא אמרה לי, "אני אתפלל עליך כל יום, פסוק אחרי פסוק, ואתה תלך עם האבן הזו לכל מקום, עד שתמצא את הזיווג שלך."
מאותו יום, היא לא החמיצה אף יום. בכל בוקר היא הייתה יושבת בכורסה הקטנה שלה ומתפללת מכל הלב. לפעמים הייתי רואה אותה עם דמעות בעיניים, מבקשת מכל הלב וזה היה נותן לי תקווה לא להתייאש.
לא חלפו חודשים רבים והגיעה הצעה חדשה. דוד שלי יש לו חנות בגדי נשים, הוא הציע לי את המוכרת שעבדה אצלו. החלטנו להיפגש. משהו בפגישה הזו היה שונה. הכל זרם, הכל הרגיש נכון. תוך זמן קצר, התארסנו, וכמובן שבהצעת נישואין ענדתי לה את הטבעת עם האבן המיוחדת.
היום, כזוג נשוי ושמח. אני מביט אחורה, ויודע שהכוח של אמא שלי, התפילות שלה והאמונה הבלתי מתפשרת, הם אלה שפתחו לנו את השערים ובמיוחד אבן הזיווג הפלאית מאבני החושן.
המלצה שלי: תנסו, ותראו ישועות!
לאה הייתה כבר בת 38. היא תמיד חלמה על חתונה, בית חם, ילדים, אך השנים חלפו, והזיווג המיוחל לא הגיע. החברות שלה כבר היו נשואות, אימהות לילדים, והיא נשארה לבד, מתמודדת עם השאלות, הלחץ המשפחתי, והתחושה הכבדה של חוסר וודאות.
היא ניסתה הכול – פגישות, שידוכים, תפילות, סגולות. אבל בכל פעם שהיה נדמה שמשהו מתקדם, זה פשוט לא הסתדר. היא כבר כמעט הרימה ידיים, אבל עמוק בליבה, היא ידעה שהקב"ה לא שוכח אף אחד.
יום אחד, חברה טובה שלה סיפרה לה על "שרשרת אבן הזיווג" – סגולה מיוחדת שמקובלים יצרו בקדושה. האבן, כך נאמר, פותחת שערים למציאת הזיווג הנכון ומביאה ישועה למי שמתקשה במציאת בן זוג.
היא רכשה את השרשרת, והחלה לומר בכל יום תפילה אישית מעומק הלב, מבקשת מבורא עולם שיכוון אותה לזיווג המתאים. היא גם התחילה לעבוד על עצמה – לשחרר פחדים, להתחזק באמונה ולהיות פתוחה להזדמנויות חדשות.
ואז, אחרי חודשים ספורים, קרה הבלתי יאמן. במהלך אירוע חברה במקום עבודתה, היא פגשה את דניאל – עוזר הפקה. הוא היה אדם טוב לב, ערכי, עם שאיפות דומות לשלה. משהו בו הרגיש נכון, שונה מכל מה שחוותה בעבר. ההיכרות ביניהם התפתחה במהירות, והפעם, בניגוד לעבר, הקשר רק הלך והתחזק.
תוך פחות משנה, הם כבר עמדו תחת החופה, נרגשים ומלאי הודיה. לאה, שעד לא מזמן הייתה בטוחה שהשנים חולפות והיא נשארת לבד, עמדה שם לצד בחיר ליבה, יודעת שברגע הנכון, הישועה הגיעה.
